מרצפים חניה באבן טבעית ומחפשים אבן שתעמוד בעומס של הרכבים שלכם? רוב מה שקובע אם ריצוף חניה יחזיק נמצא מתחת לאבן: הבסיס, ההידוק והדרך שבה האבן מונחת. סוג האבן, המידות והגימור באים אחר כך.
ב-Forest Stone, חברה בריטית שמוכרת אבן לריצוף חוץ, כותבים את זה בלי היסוס: בחניה כל אריח מונח על שכבת טיט מלאה ובשום אופן לא על נקודות טיט. לפי ההסבר שלהם, כל חלק של האריח שלא נוגע בבסיס נתמך בעצם על ידי אוויר, ושם הוא חלש. אלה הנקודות שבהן הריצוף צפוי להיסדק. לכן מה שעובד בריצוף חוץ מאבן טבעית בגינה או במרפסת לא בהכרח יעמוד במשקל של רכב.
התשתית לריצוף חניה: מי אחראי עליה?
StoneHardscapes, יצרנית ויבואנית אמריקאית של אבני ריצוף מטרוורטין ושיש, מפרסמת הנחיות התקנה מפורטות. המפלסים של הבסיס קובעים את פני הריצוף הסופיים. המרצף לא יכול לתקן בסיס לא ישר בעוד קצת חול. אסור לו גם למלא שקעים בבסיס בחול של שכבת ההנחה.
מכאן הנוהל שלהם: הקבלן הראשי בודק את הבסיס ומאשר אותו בכתב לפני שמתחילים לרצף. תוצאות בדיקות ההידוק עוברות אליכם, לקבלן ולמרצף. בחברה הבריטית מוסיפים יריעה מתחת לבסיס, כדי שהמצע לא ישקע לתוך הקרקע שמתחתיו.
אם הבסיס לא עומד בדרישות, לפי ההנחיות של היצרנית האמריקאית לא מניחים חול ואבן עד שהקבלן הראשי מתקן אותו.
איזה עובי אבן צריך לריצוף חניה?
שתי החברות מתארות שתי שיטות שונות. בחברה הבריטית מרצפים חניה גם באריחים דקים יחסית, בתנאי שהם מונחים על טיט מלא מעל מצע מהודק או מעל משטח בטון. גם את המישקים צריך למלא בחומר שעומד בנסיעה של רכבים קלים: טיט של חול ומלט או חומר מילוי הנדסי.
אצל היצרנית האמריקאית מניחים את האבן על שכבת חול מעל מצע מהודק. הדרישות שלה מחמירות יותר. לרחובות ולמשטחים תעשייתיים הם דורשים אבן עבה יותר מזו של שבילים וחניות. בחניה פרטית הם מתירים את האבן הדקה שלהם רק במידות קטנות. הם גם מזהירים שאבן טבעית חזקה בממוצע הרבה יותר מאבן משתלבת מבטון, אבל העורקים והסדקים הטבעיים שבה עלולים לגרום לה להיסדק או להישבר עם הזמן.
בעובי האבן עצמה ההבדל בין שתי השיטות הוא סנטימטר אחד. אצל החברה הבריטית אלה אריחים של 2 סנטימטרים על טיט מלא ובסיס של 20 סנטימטרים לפחות. אצל היצרנית האמריקאית זו אבן של 3 סנטימטרים על חול ומצע מהודק של 6 אינץ' לפחות, כ-15 סנטימטרים.
למה מידות קטנות עדיפות בריצוף אבן לחניה?
היצרנית האמריקאית נותנת מספר: בחניה פרטית, אבן ריצוף מטרוורטין או משיש בעובי הדק שלהם לא תעלה על 6 על 12 אינץ', כ-15 על 30 סנטימטרים. אותן הנחיות קובעות שאבן חתוכה שגלגלים עוברים עליה לא תהיה קטנה משליש אבן שלמה, ושאת דוגמת ההנחה בשוליים מתאימים כך שיהיו כמה שפחות חיתוכים.
במפעל שלנו האבן נחתכת למידה במכונת CNC של Pedrini, כך שתוכלו להזמין לחניה פורמט שמתאים לה, גם כשהוא לא מופיע בקטלוג.
איזו אבן מתאימה לריצוף חניה?
גרניט הוא סלע קשה יחסית עם מעט מאוד נקבוביות. במקומות שונים בעולם מרצפים בו ומשתמשים בו כאבן שפה. בזלת קשה מאוד ודקת גרגר, אבל השכבה העליונה של זרם לבה היא בדרך כלל נקבובית מאוד, כך שגם בזלת לא תמיד צפופה באותה מידה.
באבן ירושלמית הטווח רחב עוד יותר. השם מכסה בעיקר אבן גיר אאוליטית וגיר דולומיטי מהרי ירושלים. בתוכו יש סוגים שונים מאוד: מיזי יהוד האפורה קשה יחסית, אבל מיזי מלכי רכה, נוחה לחציבה ומתקשה במגע עם האוויר.
לכן בהזמנה לחניה לא מספיק לכתוב "אבן ירושלמית". שאלו את הספק על הסוג המסוים, ואם הוא מתאים לנסיעה של רכבים.
איזה גימור מתאים לריצוף חניה?
באבן טבעית לחוץ תוכלו לבחור את רמת האחיזה כבר בשלב העיבוד: פני שטח עם חיכוך גבוה שמונע החלקה גם כשהאבן רטובה. מה כדאי לבדוק בגימור לריצוף חוץ כתבנו במדריך לבחירת גימור לאבן טבעית לפי שימוש.
כתמי שמן בריצוף חניה: מה סילר עושה?
הנקבוביות קובעת גם כמה שמן מנוע תספוג האבן, וגרניט סופג פחות מאבן גיר נקבובית. במאמר על פריחה וכתמים באבן טבעית פירטנו מה סילר חודר עושה: הוא מאט את קצב הספיגה ונותן זמן לנגב כתם לפני שהוא נכנס לאבן.
אבן שפה וניקוז בריצוף חניה: מה מחזיק את השוליים?
לפי היצרנית האמריקאית, את אבני השפה מתקינים על הבסיס הגמור ולא על שכבת החול. קורת בטון שאבן מודבקת אליה צריכה לכסות את כל האורך ואת כל הרוחב של האבן. לפני שמתחילים לרצף, בדקו את המיקום והמפלסים של אבני השפה ושל קולטני הניקוז, כדי שהשיפוע יוביל את המים אליהם.
אנחנו חברה משפחתית שעובדת עם אבן מאז 1923, ותוכלו לשלוח לנו את התוכנית של החניה שלכם.
